יום רביעי, 7 במאי 2014

האסטרונאוט המפונק מנאסא (מאת אפרת גול)

מדינה של מפונקים?..., "אנשים פה לא רוצים לעבוד..", "בתי הקפה מלאים בשעות הבוקר – מה, אנשים לא עובדים?", "כל מי שמחפש עבודה, מציב תנאים שמקשים על הגיוס שלו...", "איזה שכר הוא מבקש – ממש הגזים!", "בסה"כ היא גרה בפתח תקוה למה היא לא רוצה לעבוד בנתניה?"

כ-head hunter אני נתקלת בסוגיות האלה ודומות ברמה היומיומית... ראיינתי עד היום מספר לא מבוטל של מועמדים ואכן לחלקם ניתן להעניק בכבוד את התואר המפוקפק – "מפונק", "לא רוצה לעבוד" וכיוצ"ב. אולם, חלקם נהדרים, מקסימים, אנשי עבודה, אנשי מקצוע ולא מפונקים כלל.

אבל הפינוק רבותיי הוא לא נחלת המועמדים ומחפשי העבודה. את אותה כמות פינוק אני מוצאת בחברות המגייסות. זה מתחיל מרשימת דרישות טכנולוגיות ואישיות שמתאימה בדרך כלל לאסטרונאוטים בתכנית החלל וגם זה כנראה רק ליחידי סגולה מביניהם. כיוון שאני פועלת בתחום ההייטק, לרוב מבקשים ממני את הגבר או האישה שלא קיימים... הגבר [רק לצורך הדוגמא כמובן ואתכן הסליחה הנשים שבחבורה], צריך להיות פנוי רגשית מכל מחוייבות – מקום עבודתו הוא מרכז חייו ואין בלתי, הוא נחמד תמיד, רגוע תמיד, מעולם לא נלחץ, יודע לדלוור 5-6 משימות כבדות ביום אחד כאשר כמובן בו זמנית הוא מנחה צוות, מגייס לקוחות חדשים ומפתח קוד למנוע אחד או שניים שהם לב המוצר של החברה. הוא צריך להיות טכנולוג hands-on שמתמצא בסביבות של לפחות 3 סוגי עולמות – רצוי שיהיה מעולם ה-java, וגם Microsoft וגם סביבות פתוחות. אם הוא מפתח עם ניסיון ב-server side אז שיהיה לו גם client side וגם DBA תשתיתי והכל כמובן עם ניסיון מוכח. שלא יהיו לו שאיפות ניהוליות לפחות לא בזמן הקרוב אבל שידע להנחות צוות וגם להיות הארכיטקט של המוצר. ו.. כן, שיהיה בוגר מצטיין של אחת האוניברסיטאות המוכרות ויוצא אחת מיחידות המחשוב הצהליות המובחרות. וכמובן שלא יתגורר ברדיוס של יותר מ-30 ק"מ ממקום עבודתו, ושקידומת גילו היא 3 ולא יותר. ביררתי - משכורת של מועמד מבוקש מסוג זה המוכן להקדיש לעבודתו את חייו – לא מתקרבת למחצית משכורתו של האסטרונאוט הזוטר ביותר בנאס"א...

אם סוף, סוף הגיע המועמד לראיון הוא יוצא ממנו עם מספר משימות פיתוח כבדות כמבחן, שעליו לבצען תוך מספר ימים, תוך כדי שהוא עדיין עובד בעבודתו הנוכחית כמובן. אם מתקשה, שיוותר כך הונחיתי – אין מה להחזיר את המבחן אחרי יותר מ-3 ימים...

והנשים, טוב זה סיפור הרבה יותר מורכב שלו אקדיש פוסט אחר בקרוב...

רבותיי, ישנם המון מועמדים רציניים, בעלי מקצוע לעילא ולעילא שמשוועים לעבודה – תנו להם צ'אנס! 


יום שבת, 3 במאי 2014

מחשבות על עצירה וצמיחה


(סיפורים פנימיים מהמטבח של טופ אקספרט....)

אפשר לאפיין את התקופה אותה אנו עוברים דרך המילה "צמיחה", בעצם מאז שהתחברנו נועה שותפתי ואנוכי אנחנו בצמיחה. ההכרות ביננו היתה מיוחדת והכימיה מידית, נשזרנו אחת בשניה , לא איבדנו את היחודיות של על אחת מאיתנו ויצרנו משהו גדול יותר מסך חלקיו. אם השנים (וכבר עברו 6...) , ראיתי את שתינו מתפתחות באופן אישי וביחד ומביאות עם הזמן דברים חדשים פנימה לחברה ולמערכת, כשבראש מעיינינו היום יום, השירות, ההצלחה בחיבור אנשים ותשוקה למה שאנחנו עושות.

אנחנו דומות ושונות מחזקות ומעצימות אחת את השניה..... דבר אחד משותף מאוד בולט זה הצורך להתפתח והצורך לא להשאר במקום. כל הזמן חושבות, כל הזמן מסתכלות ומתנסות. תמיד מזכירות לעצמינו לא לקחת את עצמינו כל כך ברצינות, שמותר לטעות, ללמוד מטעויות ובעיקר להנות מהדרך ולזכור מה באמת חשוב בכל זה.




מהמקום הזה הופיעו נתי (עינת בוקק) ואפרת ג. (גול) שהצטרפו אלינו, נתי אחראית על ההשמות בתחום השווק , ואפרת על ההשמות בתחום הפיתוח. כמו הקמנו פורום להד האנטרים וחברות השמה קטנות שמשתפים פעולה, מידע ונתינה, ובאופן לא מפתיע קורים שם דברים יפים מאוד !    ומאחורי הקלעים בדרכה המיוחדת, המקצועית והאוהבת עובדת איתנו אפרת א. (אלתר), שעושה גיוס ואדמיניסטרציה ובעצם מנהלת לי את החיים...



במשך הזמן נאספו על הדרך הרבה מאוד חברים ואנשים, שנתנו ונותנים לנו המון אהבה באמצעות תמיכה, עיצה, חיבורים עיסקיים וחברות.  

משתפת אתכם בכל זה כי מרגישה שקרו דברים נפלאים וזה הזמן שוב לעצור ולחשוב - מה קורה, לאן להתפתח? לרוחב? לעומק? תחום אחד, שניים שלושה? את מה לצמצם ומה להרחיב, איך לזוז עם או לפני השוק?  עם מי לחבור? ממי ללמוד? מה מצריך שיפור ואיך עושים את זה?, איזה שירותים נוספים להביא ? מה לחדש, מה לשמר ואת מה לשחרר....,
תהליך לא פשוט שנראה כמו "רק" תהליך עיסקי אבל הולך עמוק לתוך שיפור עצמי, פחדים , אומץ וקבלה.

בטוחה שאם יש לכם עסק או יש לכם חיים....  אתם חווים את אותם דברים, מחשבות והתלבטויות.... התבוננות וסבלנות! ואז כמו חץ מתוח ומונחה מטרה יוצאים לדרך.

שיהיה שבוע מיוחד, שבוע של עצירה וזיכרון שלאחריו צמיחה ושמחה. וכן... אין לנו ארץ אחרת אז בואו ניתן יד להצלחה האחד של השני.
תחיה