הרשומה הנוכחית היא לא על השמה אלא על עצמינו. ביום ראשון אני יוצאת לסדנה במדבר, סדנת התבוננות פנימית שמעביר אלון גבע. סדנה בת 10 ימים . סדנה ללא טלפונים... ללא מחשבים...ללא דיבור...ללא תקשורת החוצה.
הסדנה הגיעה, כמו כל דבר בחיים, בדיוק בזמן, אחרי תקופה עמוסה, רבת פעילות ורבת שינויים.
שכרנו משרדים חדשים, הכנסנו לעבודה את יודפת והיא כבר פעילה ובועטת !, משרות הושמו, שינויים נוספים נגמרו ...ועכשיו ...עכשיו אפשר לעצור....לקצת זמן... 10 ימים.
יש לי פריבילגיה גדולה להיות יכולה לעצור, ולהקדיש לעצמי ולעצמי בלבד 10 ימים,
מתי בפעם האחרונה הקדשתם לעצמכם שעה ?, שעה של התבוננות פנימה למקום הכי מעניין שקיים.. לתוככם.
האמת ששבועות רבים אני שומעת בתוכי מחשבות שונות המתנגדות נחרצות ללכת לסדנה, מחשבות היושבות על פחדים שונים - הפחד להינתק, הפחד לאבד שליטה, הפחד לפגוש את מה שיעלה...העצלות של ההכרה.
מחשבות כמו: "העסק צריך אותי, איך אני יכולה להעלם ל 10 ימים כך מהעולם, מי יטפל במועמדים ומי יטפל במשרות ובלקוחות, ומה עם כל מה שבניתי, ...והתחלתי.
או, מה לכל הרוחות אעשה 10 ימים שם, בין המחשבות לשקט, בין השקט לסערות הפנימיות, בין המקומות המוארים למקומות החשוכים. זו לא סדנה של שנטי, לא להתבלבל, אלא סדנה שמזמינה אותך לפגוש את כל הצדדים שבך, ולחוות בגוף את התגובתיות לעולם, להיות עם חוויות אילו ולהיות יכולים להתמודד איתן,
או, אני לא אדבר עשרה ימים... לא ממש נראה לי שאני יכולה..."
אך המשיכה לאמת הכריעה, וגם הניסיון שהשכר יהיה גבוה ומשובח ולכל החיים.
לאלה מכם המחפשים עבודה ונמצאים בבית, נצלו זמן זה, אל אף הלחץ והחוסר ודאות. מצאו זמן לעצמכם להתבוננות פנימית, כל אחד בדרך שלו. אולי תגלו דברים מופלאים שלא הכרתם, אולי תפתרו עניינים תקועים שלא פתרתם . אל תאמרו בסוף התקופה כשתמצאו עבודה... אוף איך בזבזתי את הזמן.
ולאלה מכם העובדים ועסוקים מעל הראש, בעלי אחריות ומנהלים... הסיפור הזה של אין לי זמן לעצמי הוא סיפור כיסוי מצוין , אך לא ממש אמיתי. כל אחד יכול לפנות לעצמו זמן (ראו ערך מונדיאל), וכל אחד בדרך ובשיטה שלו. כדי לאהוב את עצמינו צריך רק להתגבר על הפחד.
נתראה בעוד 10 ימים.
הרבה אהבה
תחיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה