יום שני, 20 בינואר 2014

הקשר שבין שמחה חרדה והדרכה נבונה – פוסט אישי על העצמה בתהליכי חיפוש עבודה

הפוסט נכתב על ידי נועה ויסבורד:

כל כך הרבה כתבו על הפחד ועל כך שהוא מנהל אותנו, משתק  ומעכב את צמיחתנו.
כמעט כל יום אני נפגשת עם הפחדים שלי,של ילדיי  ושל הסובבים אותי.
כמה חלומות מתעכבים? כמה אנשים פחות מאושרים? כמה היינו רוצים להיות יותר משוחררים ופחות כבולים לפחד?
ואיזו הרגשה נהדרת זו לדעת שהתגברנו על הפחד והצלחנו?
וכמה עשויה להחליש הידיעה כי הפחד עוד כאן חי ונושם בקרבנו ?
במסגרת תפקידי ועכשיו יותר מתמיד  יוצא לי להיפגש עם כל כך הרבה מועמדים  שמתמודדים עם הפחד בחיפוש עבודה.

"מה יהיה"???
זו שאלת השאלות ובעיקר מאלה שפוטרו ....
"יהיה מצוין אני אומרת. זו הזדמנות מבורכת לעצור שנייה ולהתחיל לחשוב. הרי לא היית ממש מרוצה לא מהתפקיד ולא מהחברה, נכון??"
"אבל השוק במצב לא טוב ובכלל שמעתי שלבני 40+ ממש קשה למצוא עבודה.יש לך משרה להציע לי?"

תחשבו שהייתם מקבלים עשרות שיחות טלפון כאלה כל יום, מה הייתם מרגישים?
אני אישית לוקחת ללב את כל המצוקות והפחדים של כולם ומיד שואלת את עצמי איך אוכל לעזור לכולם???
הלוואי ויכולתי להושיט את ידי לכל מועמד ולכל משפחה שעומדת מאחוריו ולמצוא להם עבודה.  אך חלק גדול מההתמודדות אינה רק מציאת העבודה אלא הפחדים שמקשים את הדרך ולעיתים אף מעוותים את יכולת ההחלטה והבחירה שלנו.

כשהבנתי שאני כחברת השמה לא אמונה על חלק זה של התהליך התחלתי לחפש אחר  מומחים אחרים  שזה המקצוע שלהם- לחזק , לתמוך ובעיקר ליצור בהירות נוכח המציאות מחד והפחדים מאידך.
וכמו בכל דבר שאני מגלה אחרי  הרבה זמן של חיפוש, הפתרון היה ממש מולי !

לעיתים,נראה לנו שאם הצלחנו להשיג לבד פוזיציה מאוד בכירה,השגנו תואר מאוד משמעותי,הרי  שהכל תלוי ברצון וביכולות שלנו.
אך מה אם לא תמיד אנחנו יכולים לעזור לעצמנו? האם ניתן להשתמש באמצעים חיצוניים לנו כדי להצליח ואם כן אילו !?

אני הבנתי שלא תמיד אני יכולה להתמודד עם הפחד וכשלא מצליח לי אבחר להיעזר במי שהכי יכול לעזור לי באותו רגע.

זה התחיל ביום שבו הפכתי משכירה לעצמאית.היה מאוד מפחיד הרגע הזה. מצד אחד ידעתי שאני בכוון הנכון אך מצד שני ליוו אותי חששות רבים. בחירה נכונה של יועץ ארגוני שעזר לי בכתיבת תוכנית עסקית, טשטשה את הפחד וחידדה את המטרות ואת היעדים.
גם בתחומים אחרים לגמרי זה יכול להצליח:

ספורטאית מעולם לא הייתי.לא אהבתי ספורט ורק אכזבתי את הורי כשניסו כל פעם לבחור לי חוג אחר.
לאחרונה, גיליתי שהריצה עושה לי טוב. גורמת לי לשחרור ולחשיבה יצירתית.
 רציתי לרוץ חצי מרתון.ניסיתי לבד ונתקעתי חצי שנה על מרחק של 10 ק"מ.
גם פה כשלא הצלחתי  הבנתי שרק מדריך ריצה מנוסה יוכל להביא אותי ליעד.
לפני כחודש הגשמתי חלום כשרצתי את מרוץ עמק המעיינות.




כשהבנתי את הכוח בהדרכה, אמונה במדריך ובעצמי הוקל לי מאוד.ביחד יותר קל להשיג מטרות, חלומות ושאיפות ומאחר ומתמכרים לתחושת ה"הצלחתי" עשיתי את זה" רוצים עוד ועוד.
לפתח את החברה, להביא נישות של השמה חדשות, להרחיב את הקהילה ועוד ועוד.
ולסיכום - הסוד  טמון בהדרכה נכונה,הכוונה מקצועית,קואצינג (מילה שאני לא אוהבת במיוחד) או כל אמצעי אחרי שיעזור לנו להתכוונן ולהשיג את הצמיחה הנוספת.

אז אם היית יודע שיועץ לניהול קריירה יוכל לסייע לך במציאת עבודה, ואחרי שהיית מתקבל אם היית יכול לקבל הדרכה והכוונה בכניסה לתפקיד חדש ומאתגר ממנהל שעשה תפקיד דומה?  היית לוקח?

מתוך הכאב של המועמדים, מתוך הפחד של כל אחד ואחד לקחנו על עצמנו לחפש את אותם קאוצ'רים שייתנו לך את היד יגדירו איתך את היעד ויחד תגיעו לשם.
הבלוג הזה נכתב בחופשת סקי ראשונה שבה החלטתי להיפטר מעוד פחד של שנים וללמוד סקי.
שוב.. עם המדריך המקסים שלי גיליתי שגם בגיל 43 אפשר ללמוד סקי.








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה